מיני מתיחת בטן

מתיחת בטן היא אחד הניתוחים הפופולריים בין הניתוחים הפלסטיים, וזהו הניתוח הקלאסי שעולה לדיון כשחושבים על ניתוחים לעיצוב הגוף.

שתי אוכלוסיות מטופלים שכיחות הן נשים שסיימו את פרק תכנון המשפחה והספיקו להחלים ולחזור למשקלן המקורי לאחר הלידה האחרונה, ומטופלים שהשילו משקל רב מגופם באמצעות שינוי אורחות חיים או ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה ויתר החלופות המוכרות היום).

מאידך, מדי פעם אנו פוגשים מטופלים שלא נופלים להגדרה המדויקת של מועמדים לניתוח מתיחת בטן. המשקל תקין, שרירי הבטן חזקים והיציבה תקינה. לרוב, מדובר באישה שהקפידה לאורך כל חייה על שגרת אימונים, וחזרה לסטודיו לפילאטיס או למכון הכושר – זמן קצר לאחר הלידה.
לפעמים, זה פשוט עניין של גנטיקה, אך גם כשהגנטיקה משחקת לטובתנו – לעיתים יש איזור אחד בבטן שלא ״מיישר קו״ עם היתר.
הבטן התחתונה חווה את השינוי הנפחי הדרמטי ביותר במהלך ההריון. לעיתים, נותרת שם שארית של עור רפוי שמסרב להתכווץ גם בחלוף שנה מהלידה האחרונה.
זהו בדרך כלל סימן שהוא כבר לא עומד להשתנות. מי שעברה ניתוח קיסרי, אשר מבוצע היום במרבית המקרים דרך צלקת קטנה ונמוכה בבטן התחתונה המרכזית – עשויה להיוותר עם ״מדרגה״ של עור.
בטן שטוחה וחטובה – מדגישה עוד יותר את ה-״זרות״ של העור הרפוי התלוי בצורה מרגיזה מעל הצלקת. אלה בדיוק המקרים שמתאימים לניתוח ״מיני-מתיחת בטן״!

השוני בין מתיחת בטן מלאה לבין מיני-מתיחת בטן, קשור בעיקר לצורך – או במקרה הזה, ״היעדר הצורך״ בקרוב השרירים. נשים שסובלות מהיפרדות שרירים נזקקות לפעולה שמכונה ״קרוב שרירים״ או ״פליקציה״ בעגה המקצועית.
על מנת לקרב את שרירי הרקטוס הבטני כדי שייפגשו בקו האמצע – נדרש לתפור אותם מזיז מפתח הלב ועד לעצם השת בקדמת האגן.
זהו ניתוח שמחייב הפרדה של עור הבטן גם מעל גובה הטבור, ולכן גם הטבור עובר שחרור ומיקום מחדש. באותה ההזדמנות – ניתן לפרוס עודפי עור, אם הם קיימים, גם בבטן העליונה.

נשים שאינן סובלות מריחוק השרירים או מרפיון עור הבטן העליונה – אינן זקוקות למתיחת בטן מלאה. במקרים כאלה, ניתן להסתפק בצלקת קצרה יותר, המחליפה את הצלקת של הניתוח הקיסרי – וממוקמת בבטן התחתונה בתוך קו ההסתר של הביקיני או התחתון.
הפרדת העור תהיה מוגבלת יותר – כפי שנדרש במקרה הספציפי, וניתן לשלב בניתוח גם שאיבת שומן ופיסול עדין שמדגיש את שרירי הבטן האלכסוניים.
מה שלא ניתן לבצע בהליך כזה – הוא טיפול ברפיון מעל הטבור או קרוב שרירים ״מלא״ אצל מי שסובלת מחולשה והפרדות של דופן הבטן. גם ההחלמה מניתוח כזה קלה יותר ומאפשרת חזרה לשגרה אחרי שבוע, והקפדה על הפוגה של 3 שבועות מאימוני כושר או פעולות שעשויות למתוח את הצלקת או לעכב את ההחלמה.

לעיתים, המקרה חונה על ״קו התפר״, ואז ראוי לדון עם הרופא ביתרונות והחסרונות של ניתוח מיני-מתיחה לעומת ניתוח בטן פונקציונלי מלא.

ניתוח ״ביניים״ ללא צלקת טבורית! אחת החלופות הייחודיות לניתוח מתיחת בטן מלא – הוא ניתוח עם ״ניתוק״ של הטבור.
ניתוח זה מאפשר למטופלת לעבור גם קרוב שרירים, וגם לטפל ברפיון עורי בבטן העליונה – בדומה למתיחת בטן פונקציונלית רגילה, וזאת ללא צלקת גלוייה סביב הטבור.

כיצד זה מתאפשר? ובכן, ניתוק הגבעול של הטבור מבפנים – מאפשר לחשוף את דופן הבטן והשרירים המרוחקים גם ללא צלקת טבורית חיצונית! הניתוח אינו מתאים לכל מטופלת מכיוון שהשחרור בפנים של הטבור הופך אותו לחלק מעור הבטן שנודד לכיוון הצלקת.
הטבור מתקדם מטה, ולכן עלול להיווצר מצב שהמיקום החדש שלו יהיה נמוך מדי עד כדי היווצרות של מראה ״מוזר״ ולא אסתטי.
המקרים היחידים שבהם התוצאה מוצלחת הם כאלה שבהם הטבור היה ממוקם במיקום גבוה במיוחד מלכתחילה, או שרפיון העור בבטן העליונה מינימלי עד כדי כך שהתקדמות הטבור מטה – אינה משמעותית ומסתכמת בנדידה של 2 ס״מ לכל היותר. קל להבין שניתוח כזה מחייב דיון מורכב יותר שניתן לקיים אך ורק בייעוץ עם הרופא.

אם את חושבת שניתוח מיני-מתיחת בטן עשוי להתאים לך, אנו ממליצים לברר את הנושא בפגישת ייעוץ עם הרופא המנתח במרפאה (מומחה מתיחת בטן).